היא יושבת מולי מחייכת מספרת לי על בן הזוג החדש והסופ"ש המדהים שעבר עליהם. אני שומעת אותה משתמשת בכל המילים הנכונות ומתעוררת בי תחושת חוסר הרמוניה בין מה שהיא אומרת לאיך שהיא נשמעת. עוצמת הקול שלה חזקה מדי והנשימות שלה קצרות ושטחיות. אני שומעת רעד וחוסר יציבות והיא מעבירה אלי תחושה של ספק, חוסר אמונה, התלבטות.
אלו לא המילים שמעבירות את המסר יש שם משהו שעובר בעוצמה גבוהה יותר מהטקסט. זהו טון הדיבור הניגון שעליו המילים "מולבשות" התדר הפנימי מתנגן ומהדהד מאיתנו החוצה באופן בלתי נשלט, גם אם לא רצינו בכך.
בשירה יש לתדר אפקט חזק יותר כי שירה היא כמו תיבת התהודה של התדר שלי.
כשאני עולה לשיר, בין אם על במה, בלייב בפייסבוק או עם חברים אני מעצימה את התדר בו אני שוהה באותו הרגע. הרבה מעבר למילים שאני שרה הרבה מעבר ללחן ולכלים שמלווים אותי. אני שולחת אות (סִיגְנָל, סִימָן) כל כך ראשוני ובסיסי שכל יצור חי יודע לפרש באופן אינטואיטיבי.
כשאני עסוקה ב"מה יחשבו עלי" ? חוששת אם אהיה מספיק טובה לא בטוחה בעצמי זה התדר שאני אהדהד מתוכי החוצה זה מה שהקהל שלי ישמע ! כשאני עסוקה במה שקורה סביבי אני מזניחה את מה שקורה אצלי פנימה. אני מאפשרת לסביבה לשלוט בתדר שלי אני לא מביאה אותי אני לא בביטוי עצמי!
השאלות "מהי הדרך להתחבר פנימה?" או "איך להיות בביטוי עצמי אותנטי?" חוזרות ונשאלות כמעט בכל קורס שאני מנחה בכל סדנה ובפגישות אחד-על-אחד בקליניקה.
אני מכירה מספר דרכים להתחבר פנימה ושילבתי אותן יחד ב "הקול מתחבר" לתוך תהליך חוויתי, רגשי ומרפא שמשיג תוצאות על הבמה ומחוצה לה.
דרך תרפיה במוזיקה אנחנו יוצרים תדר, מאפשרים לעצמנו להיות הצליל ולא המחשבה מקשיבים לגיטרה והופכים להיות בקצב אחד איתה מרשים לקול שלנו להרחיב את גבולות התדר שלנו ודרכו מנכיחים (יוצרים נוכחות) את עצמנו במרחב.
שירה, ויצירה קולית הן שער לעולם רגשי עמוק הבעה קולית זו דרך להשמיע את התדרים של הנפש.
באמצעות תרפיה בקול ובמוזיקה נצא למסע גילוי פנימי נחשוף בצורה הדרגתית ומבוקרת אזורים אישיים, שפעמים רבות היו חבויים אפילו (או בעיקר) בפני עצמנו ונחווה ביטוי עצמי רגשי, ייחודי ואותנטי.