לפוסטים נוספים

יוצא שאת תמיד שותקת

בפעם הראשונה שהיא הקשיבה להקלטה של הקול שלה

היא לא זיהתה את עצמה ודיברה על זרות וניתוק.

השירה שלה, כמו החיים שלה, היתה מאוד קטנה וחרישית.

לסת מוחזקת, מתח גדול בגוף, דינאמיקה שטוחה והבעה מצומצמת.


עם התהליך, שכלל בנוסף לשירה, גם מרכיבים של שיחה, התמקדות,

עבודה עם הנשימה והגוף וכלים להרחבת התודעה, הקול שלה הביא יותר מלאות, נפח רגשי וגווני הבעה.

התחילו לשמוע אותה בתוך הקול ולא סתם "ביצוע של שיר".


"אפילו אני לא עצרתי להרגיש את הכאב הזה שמתעורר עכשיו" היא סיפרה מבעד לבכי.

"באמת שחשבתי שהכל בסדר בחיים שלי. הכל היה כל כך נכון ומוצלח.

כולם שאלו אותי איך אני מצליחה לעשות את זה- קריירה, ילדים, בישולים, עבודה...

אני מנסה להבין באיזה שלב בחיי השתקתי את הקול הפנימי שלי".




היא הגיעה לקליניקה אחרי שפיטרו אותה מהעבודה שלה.

המשבר חשף הזדמנות נפלאה להבין מה באמת היא רוצה לעשות, בתחום התעסוקתי ובכלל.

מרוב ההתעסקות בעולם החיצוני, היא כמעט שכחה את התשוקות וההכוונות הפנימיות שלה.


הבחירה שלה להגיע דווקא לכאן,

היתה מתוך רצון לעבור תהליך שמשלב גם מרכיבים לא מודעים

והקשבה לתכנים לא מילוליים (מוזיקליים, גופניים, רוחניים)

"אני כל כך טובה בלספר לעצמי סיפורים.. נראה לי שהגיע הזמן להקשיב באמת פנימה".


מעבר לזה שהיא גילתה כמה שהיא נהנית משירה והכניסה לחייה יותר מוזיקה ויצירתיות,

לאט לאט, גם איפשרה לעצמה להשמיע את קולה בחייה.

לבקש, לדרוש, לומר לא, לשים גבולות, ולתת דרור גם לביטוי של הרצונות והחלומות של עצמה.


מסלול ההגשמה בחייה החל להתרחב ולכלול שבילים חדשים ודרכי תנועה מעודכנות.


החיים שלנו נוצרים דרך המילים שלנו. וגם דרך השתיקות.


"יוצא שאת תמיד שותקת

אבל בפנים זה בוער ונשרף הכל

כל המילים שנעלמו

תמצאי אותן בחלומות של אחרים...


אין זמן יפה יותר, הביאי את היום"

(עידן רייכל)

Archive
Search By Tags
Follow Us
  • Facebook Basic Square

  הקול מתחבר

  • Black Facebook Icon